Socket Shield הינה שיטה להשתלת שיניים שנכנסה לשימוש לפני שנים בודדות והוכחה במספר מחקרים כמסייעת לשימור עובי העצם גם לאחר השתלת שיניים מלאה. אך לפני שנסביר על השיטה בפירוט ועל יתרונותיה ביחס לשיטות אחרות להשתלת שיניים, נסביר תחילה על התהליך של השתלת השיניים, ומדוע לעתים עצם הלסת נפגעת כתוצאה מההשתלה.
תהליך של השתלת שיניים כפי שנעשה לרוב עד היום מבצע למעשה החלפה של מערכת השיניים הטבעית במערכת שיניים מלאכותית המקובעת באופן קבוע אל הפה. לשם כך כאשר מבוצעת השתלה בלסת שלמה, נעשית קודם כל פעולת עקירה של שיניים בודדות פגועות וחלשות שעדיין נשארו בלסת ולאחריה נעשית פעולת הקיבוע של השתלים הדנטליים אל הפה. לשתלים אלו יחובר לאחר מכן גשר שיישא עליו את הכתרים, שמהווים את השיניים החדשות. כיום השיטה המרכזית שבה משתמשים לביצוע השתלות שיניים ביום אחד היא שיטת all on 4.
העניין הוא שהתהליך של חיבור השתלים הדנטליים אל הפה נעשה על ידי קיבוע שלהם דרך הברגה אל עצם הלסת. עצם הלסת היא העצם שאליה היו מעוגנות השיניים הטבעיות ועכשיו לאחר טיפול השתלת שיניים מעוגנים אליה השתלים הדנטליים המחזיקים את מערכת השיניים החדשה.
הבעיה מתחילה כשיש מצב של עצם לסת דקה מידי או חסרה לחלוטין, מצב הקרוי חוסר עצם קיצוני בלסת. במצב כזה נוצרת בעיה קשה לרופא השיניים – אין לו בעצם מקום שאליו הוא יכול לעגן את השתלים הדנטליים. במצב נורמלי עצם הלסת שלנו, ממש כמו כל עצם אחרת בגוף עוברת תהליכים דינמיים של פירוק והרכבה מחדש המשמרים את המבנה שלה. חוסר עצם בלסת נוצר בגלל ספיגה של מרכיבי העצם חזרה לגוף בלי שנוצרת בניה מחדש של העצם.
התופעה הזו מתרחשת בדרך כלל בעקבות נשירה של שיניים. כל עוד השיניים הטבעיות מקובעות לעצם הלסת, קיבוע שנעשה בעזרת שורש השן, הגוף מזהה את החיבור של השן לעצם וממשיך "לתחזק" את העצם כדי שתתמוך בשן. אבל במקרים שבהם נושרות שיניים או מוחלפות על ידי שיניים תותבות אין בעצם עיגון של שורש השן לעצם הלסת. במקרה כזה הגוף מפרש זאת כחוסר צורך בעצם הלסת ומתחיל לבצע ספיגה של חומרי הבניין שלה חזרה לגוף לצורך שימוש במקומות אחרים. תהליך כזה של ספיגת העצם אינו כואב או מורגש אצל המטופל ולכן, הוא הרבה פעמים לא מטופל עד לשלב מאוחר שבו הוא מזוהה ע"י צילומי CT.
התוצאה – שחיקה הולכת וגוברת של עובי עצם הלסת שמגיע לעיתים עד לחוסר עם מוחלט במקומות מסויים בלסת.
בעבר מטופלים שסבלו מחוסר עצם הוכרזו כמסורבי טיפול, כלומר – רופאי שיניים לא ידעו כיצד לטפל בהם. כיום קיימות מספר פרוצדורות שמאפשרות להתגבר על נושא של חוסר עצם ולבצע השתלת שיניים גם במקרים כאלו:
השתלת עצם – עיבוי מלאכותי במגוון שיטות של העצם החסרה, כמו למשל הרמת סינוס או פיצול רכס. שיטות אלו יקרות ולרוב כואבות ומורכבות למטופל.
שימוש בשתלים ייעודיים – שימוש בשתלים דנטליים מיוחדים כמו שתלים זיגומטיים, שתלים ארוכים המתחברים לעצם הלחי (הזיגומה) או שתלים בזאליים שאינם דורשים עיגון לעצם הלסת.
הבעיה היא שגם אם נוצרה האטה בתהליך – לאחר השתלות השיניים התהליך של ספיגת העצם עדיין המשיך.
במסגרת שיטת Socket Shield לא נעקרות השיניים הבודדות שנשארו בלסת אלא הן נחתכות בצורה כירורגית מדוייקת על ידי רופא השיניים בצורה כזו שמחצית משורש השן נשאר במקומו ולא נעקר החוצה עם השן.
לצד השורש שנשאר מתבצע העיגון של השתלים הדנטליים החדשים שמושתלים בפיו של המטופל.
התוצאה היא השתלת שיניים יציבה שמשאירה מספר שורשי שיניים טבעיים מעוגנים לעצם הלסת. מצב כזה גורם לגוף להאמין שעדיין מעוגנות לעצם הלסת השיניים הטבעיות, כי הרי הוא מזהה את חיבור שורשי השיניים לעצמות הלסת, וכך נבלם או לפחות מאט משמעותית מאוד תהליך ספיגת עצמות.
עוד ועוד מחקרים מוכיחים כי שילוב של טכניקת socket shield בתכנית הטיפול של השתלת שיניים מהווה גישה חכמה שמאפשרת להעניק מערכת שיניים חדשה לאנשים שסובלים מחוסר של שיניים בלי לגרום להם מאוחר יותר לסבול מחוסר עצם בלסת.
