השתלת שיניים היא הליך רפואי ואסתטי פורץ דרך בתחום רפואת השיניים בעשורים האחרונים, אשר תופס תאוצה בקרב רבים המעוניינים באיכות חיים משופרת ללא כאבים ואי נוחות. את ההליך ניתן לעבור ביום אחד בלבד ולצפות להתאוששות מהירה, אך לעיתים, במקרים בהם אין די עצם בלסת, קיימת רתיעה הן מצד מטופלים והן מצד רופאי השיניים לביצוע ההשתלה.
בעבר, מטופלים רבים שעצם הלסת שלהם לא הייתה עבה מספיק בכדי לעגן אליה שתלים דנטליים יציבים, סורבו להשתלת שיניים או שהופנו לטיפול מקדים בשם ניתוח הרמת סינוס. הרמת סינוס היא טיפול יקר וארוך שאינו חף מכאבים, אך בטרם הומצאו פיתוחים דנטליים חדשים, הדעה הרווחת בקרב רופאי השיניים הייתה כי מדובר בהליך הכרחי. במהלך הניתוח, רופא השיניים מחדיר אבקה כתושה של עצם טבעית או סינטטית מתחת לרקמה הרירית של חלל הסינוס, במטרה להביא להתגרמות האבקה לכדי מרקם עצם חדש בכדי לקבע אליו שתלים דנטליים בהמשך.
קיימות שתי דרכים לבצע ניתוח הרמת סינוס: הרמה פתוחה והרמה סגורה. בהרמה פתוחה, מבצע רופא השיניים חתך בצד החיצוני של הלסת. דרך החתך מורמת הרירית של חלל הסינוס (על ההרמה להתבצע בעדינות מירבית בכדי לא לקרוע את הרירית) והחדרה של גרגרי עצם כתושה. בסיום ההחדרה של הגרגרים נסגר החלל ונתפרים החניכיים. תהליך ההחלמה ארוך ורק בסוף שמונה חודשים בדרך כלל נוצרת עצם טבעית עבה מספיק כדי להשתיל שתלים דנטאליים. לדרך זו יש תופעות לוואי של נפיחות ושטפי דם חיצוניים.
הרמת סינוס סגורה מוכרת גם כהרמת סינוס באמצעות בלון, ויש המכנים אותה "הרמת סינוס ללא ניתוח". בהליך זה, מתבצעת קדיחה של 3-5 מ"מ דרך עצם הלסת מתוך החלל הפה, במקום חיתוך מהצד. דרך הקדח נדחפת רירית הסינוס כלפי מעלה על ידי החדרת צינורית שבקצה שלה בלון מתנפח. לאחר הסרת הבלון, מוחדרים גרגרי העצם הכתושה, ולעיתים גם השתל הדנטלי מוצב באותו הליך. תופעות הלוואי אמנם פחות חמורות, אך החדירה לחלל הסינוס עשויה לטמון בחובה זיהומים.
הרמת סינוס עלולה לגרום לסיבוכים וסיכונים של חדירה עמוקה מדי לחלל הסינוס ופגיעה ברירית. בין תופעות הלוואי אשר עלולות להופיע (גם בהרמת סינוס פתוחה וגם בהרמת סינוס סגורה) ניתן למנות דימום מהאף, תחושת נימול באף ויתכן גם סיכון לסינוסיטיס, המוכרת גם כדלקת מערות הפנים והאף.
בזכות פיתוחים טכנולוגיים בתחום הדנטלי ומתוך גישה של התאמת הטיפול למטופל, כיום כבר קיימות דרכים ידידותיות ונעימות הרבה יותר לביצוע השתלת שיניים במטופלים מחוסרי עצם. אחד הפתרונות היעילים ביותר בתחום הוא השתלת שיניים באמצעות שתלים זיגומטיים, הנקראת גם השתלת שיניים זיגומטית, ללא כל צורך בהשתלת עצם בלסת.
בהשתלת שיניים זיגומטית, רופא השיניים מעגן את השתלים הדנטליים לעצם הלחי, הקרויה גם עצם הזיגומה. השתלים הייעודיים להשתלה זיגומטית ארוכים יותר ומצליחים להתברג גבוה מעצם הלסת אל עצם הלחי, ובכך עוקפים את האיזור החסר והבעייתי בפתרון יצירתי ומדויק. בשיטה זו ניתן לחסוך את תקופת ההחלמה הארוכה מהרמת הסינוס, את הכאבים ואת המחיר הכפול על שני טיפולים – בהשתלת שיניים זיגומטית אחת ביום אחד בלבד.
